טיול אופנועים והגעה להויאן - ויאטנם חלק ג'

אנחנו מתחילות להצפין. דרך אחת נוחה להתנייד בויאטנםזה לקחת אוטובוס עם כרטיס פתוח מהדרום לצפון. דרך שניה היא בטיול אופנועים עם הרבה גרסאות. אנחנו החלטנו לעשות טיול אופנועים של 3 ימים עם האיזי ריידר, ארגון של רוכבי אופנועים מנוסים שמוציאים טיולים מדאלאת ליום אחד ואפילו לשבועיים.
אחרי לילה ללא שנה ובילוי בשירותים שכלל כמעט התעלפות וכדור פחם של בעל הגסטהאוס טסנו לדאלאת וישר מהשדה אספו אותנו שני הנהגים שהעמיסו את התיקים הגדולים מאחורה והקפידו לכסות מהגשם ויצאנו לדרך.
אני לא יכולה אפילו להתחיל להסביר איזו חווית שחרור מטורפת עושה לי רכיבה על אופנוע. הדרך מדהימה, הנופים מטריפים ובדרך אנחנו עוצרים בכל מיני מפעלים מקומיים. אנחנו מטילות בכפרים שכוחי אל, לא רואות עוד תיירים חוץ מעצמנו ונהנות מהחברה של הנהגים שלנו.

אבל... מי שלא רגיל לאופנוע... לא יכול יותר לשבת על הישבן! מהר מאוד עשינו ישיבה קצרה וסיכמנו שהטיול הזה מתקצר ליומיים, זה מספיק מכובד.
את הלילה אנחנו מעבירות ב homestay בכפר ליד אגם שנקרא "לאק לייק". כאן אפשר לומר באמת: ברוכים הבאים למזרח. השירותים והמקלחת במרחק הליכה של 5 דקות וברז לשטוף פנים או כלים נמצא בחצר. הכל טוב, הכל יפה עד שצריכים לשירותים באמצע הלילה. בחצר יש מכל החיות ובשפע, ובחשיכה אנחנו נזכרות בכולם, בצפרדעים ובחזירים ועוד כל מיני, בעיה.
את היום השני העברנו בכיף ובערב יצאנו לשחק סנוקר עם הנהגים שהתגלו כשחקנים מקצועיים. סיכמנו שבבוקר המחרת אנחנו נפרדים והם מורידים אותנו בתחנת אוטובוס להויאן (hoian). עשינו תמונת פרידה והצלם שצילם כנראה ראה פעם ראשונה מצלמה.
קניתי כרטיסים ורק אז גיליתי שאנחנו הולכות לנסוע בתוך טרנזיט 12 שעות. ומילא זה אבל פתאום מוסיפים עוד שרפרף ועוד כיסא נמוך ומספר המקומות הוא ממש המלצה. פתאום מישהו מתחיל לצעוק עלינו ואני מנסה להסביר לו שידבר אנגלית, מה הוא חושב שאני דוברת ויאטנאמית, באמת. אחרי כמה דקות של צעקות נפל האסימון שהוא רוצה עוד כסף על התיקים שלנו - ממש תיקים בשר ודם.

הנסיעה הזו זכורה לשתינו כנסיעה הסיוטית ביותר שעשינו במזרח. אולי כי היא הייתה הראשונה הארוכה ואולי כי היה כ"כ צפוף, כ"כ חם, כולם מעשנים בפנים והמוזיקה מעצבנת. על תחילת הנסיעה זו שישבה ליד שמרית הקיאה את נשמתה, ישר דחפנו לה מגבונים וכדורים כדי שאנחנו לא נסבול כל הדרך. אבל מה שבאמת העלה לי את הפיוז ומזל שאני לא דופקת חשבון למנהגים השובניסטים של המקום זו העבודה שרוב העצירות הן קצרות וכל הגברים יורדים, עושים מה שעושים וחוזרים ואף אחת מהנשים לא יורדת. מזל שהיינו שם כי כל עצירה הנשים חיכו שנרד וירדו אחרינו.
לקראת סוף הנסיעה אנחנו מתחילות לברר מתי ואיפה אנחנו צריכות לרדת ואף אחד לא מבין אותנו. למזלנו עלה מבוגר שדיבר אנגלית ואמר לנו לרדת בצומת הבאה ולתפוס מונית להויאן. המוניות היחידות היו מוניות אופנוע אז עלינו וכרגיל שמרית החסירה פעימה פעם שניה.
הגענו להויאן בחושך, וכידוע לא באמת אפשר להתרשם בחושך ממקומות אבל הויאן נראתה כזו נעימה וכיפית והכי חשוב מפנקת בטירוף!
את המחיר של החדר הזה אי אפשר לשכוח. שילמנו 30$ בלבד עם ארוחת בוקר בשביל הפינוק הזה. מחוץ לחדר יש בריכה כיפית עם נוף לשדות האורז ושם גם הגישו את ארוחת הבוקר. חשוב להדגיש שבויאטנם אפשר לשלם גם בדולרים בכל מקום ( וכמובן שבבתי עסק כאלה גם באשראי ).

הגענו שפוכות מהנסיעה והדבר האחרון שהתחשק לנו לעשות זה להתחיל לבשל אז יצאנו לתור אחרי משהו שאפשר להפוך אותו לכשר וכמובן גם לחפש מישהו שיבין אותנו.
זו התוצאה המכובדת:

פילה טונה על מצע של עלי בננה

הויאן היא כפר אומנים מדליק שמשתרע משני צדדיו של נהר. ובשניה הפך להיות המקום הראשון בטיול שסימנו לעצמנו שיום יבוא ונחזור לפה שוב. המקום השני יהיה סאפה (sapa) שבצפון על הגבול עם סין. בעבר, זו הייתה עיירה צרפתית קולוניאלית והבתים שבה היום עדיין מהתקופה הזו.

חם פה מאוד והחלטנו להתנהל לפי השמש. הימים שלנו התחילו בשש בבוקר, שכרנו אופניים ורכבנו בכיף, עוצרות בדרך להתעמלות של בוקר ואח"כ לכוס קפה. אלו היו בקרים קסומים במיוחד. אחר כך הלכנו לתפור בגדים כמיטב המסורת המקומית - העיר הזו מלאה בחייטים וחשוב לבחור לפי המלצות וכמובן שלא חסר המלצות בעברית. את הצהריים העברנו בסתלבט מבורך בבריכה עם אננס וספר טוב ואחרי צהריים יוצאים לתיקונים של הבגדים ומתיישבים לשתות בירה. חוץ מבגדים יש רחוב שלם של תכשיטים וחפצי אומנות מכסף אמיתי וברמה גבוהה - ממש נחלת בנימין של ויאטנם - יש שוק מקסים וחוף ים משגע. סה"כ היינו פה 5 ימים והגיע הזמן להתקדם הלאה. התחנה הבאה שלנו היא האנוי (hanoi), עיר הבירה הצפונית והיותר אותנטית מסייגון אליה אנחנו טסות משדה התעופה הקרוב להויאן, מרחק של שעתיים, בהואה ( hue ) מה שמקצר את כל העסק ב -15 שעות לפחות. בויאטנם שווה להזמין טיסות פנים ועוד יותר שווה לעשות את זה מהבית ולעקוב אחרי מחירי הטיסות שיורדים באופן משמעותי מידי פעם. 

ניפגש בהאנוי ...