שבט הנאשי מדגים עוצמה נשית

אתר מורשת עולמית של אונסק"ו

טיול בוקר קצר השאיר בי את התחושה שסוף סוף אני נוגעת בקסם של האימפריה העתיקה הזו.  הארכיטקטורה פה יפה וייחודית לאזור
וכל חנות שניה זו חנות תה מיוחדת עם מאות סוגים שונים של תה שיכולים להגיע לתשלום של מאות יואנים.
יש כאן שוק מיוחד ובזאר אוכל עם כל המאכלים ההזויים שרק סין יכולה להציע. אחרי סיבוב די ארוך אנחנו חוזרות , אני קצת לא מרגישה טוב ושמרית יוצאת לחפש את השוק כדי להתארגן לשבת. התחקות קצרה אחרי גברת עם סלים מביאה אותה למקום הנכסף שספק אם היה מתגלה על דעת עצמו.
את השבת אנחנו מעבירות בכיף. המקום של מאמא נאשי הוא ההוכחה לכך שבחירת גסטהאוס הוא אחד הדברים המשמעותיים בטיול ויכול להשפיע על כל השהות במקום. וכמובן שהתכוונתי רק לטוב... את המאמא שומעים מכל חלק של המתחם מחלקת פקודות לכל העובדים ומבשלת. יש כאן אוירה מיוחדת, החדרים מסודרים בשתי קומות מסביב לחצר יפה, ממש לפי המסורת הסינית וליד כל חדר שולחן וכיסאות מעץ.  כל ערב מאמא נאשי מבשלת ארוחה לכל האורחים - אף אחד לא מפספס חוץ ממי ששומר

כשרות כמובן.

תולעים למיניהם

דים סאם

חנויות תה ענקיות

במוצאי שבת אנחנו עושות הבדלה וככה מרוויחות חברים חדשים. איתן בר ושי מזהים את הקולות ומהר מאוד יש בינינו דיבור זורם וחיבור טוב. שי פה כבר פעם שניה והגיע במיוחד כי יש לו זיכרונות טובים ממאמא נאשי. עם איתן ובר קבענו לצאת מחר לטיול יום בכפרים שבסביבה ויום אח"כ לעשות ביחד את ערוץ דילוג הנמר.
ביום ראשון בבוקר לקחנו מונית לשני כפרים ליד ליג'יאנג. בכל האזור יושב שבט הנאשי, הלבוש המיוחד של הנשים הוא כחול והמיוחד שבשבט זה זו השליטה הנשית. אפשר לראות את זה בעסקים ואפילו במשחקי הרמי הסוערים.

נשות הכפר באישה

בכפר באישה יושב הרופא המפורסם ד"ר הו. איזה איש מרשים, בן 90 לפחות וקיבל אותנו במאור פנים. נכנסנו אליו כל אחד בתורו, הד"ר בודק ובודק, אני אומרת לו מה כואב לי והוא קובע נחרצות שהעניין הוא כזה:
" don't worry be happy "

לקחתי לתשומת ליבי. שמרית קיבלה משחה לברך ואיתן ובר נכנסו ויצאו בריאים כמו שור.
הסתובבנו בכפר, ישבנו לדבר, נחתנו למשחק רמי רציני של זקני וזקנות הכפר והמשכנו לכפר הבא שלא ממש השאיר בנו רושם והיה עמוס בתיירות פנים מעיקה.

משחקות ומהמרות

חזרנו לגסטהאוס וסגרנו עם מאמא נאשי שעת יציאה למחר. ערוץ דילוג הנמר הוא קניון עמוק שבתוכו מתחתר בעוצמה נהר היאנגצה האדיר. אנחנו הלכנו אותו יומיים בין הכפרים שמעל הערוץ. ביום הראשון הלכנו 7 שעות בעלייה מתמדת, בדרך תפס אותנו גשם מטורף והברך שלי כמעט שבקה חיים. מאחורינו הלך הסייס וחיכה בסבלנות יתרה בדיוק לרגע הזה. את שעת העלייה האחרונה עשיתי על הסוס.

 

הגענו שפוכות לגסטהאוס שבאמצע הדרך ובכל זאת במשך 10 דקות רק ישבנו והסתכלנו על הנוף המשגע. אנחנו כנראה היינו אחרונות על המסלול ונאלצנו כבר להתקלח במים קרים. איתן ובר הגיעו איזה שעתיים לפנינו והיו כבר אחרי ארוחת ערב ומקלחת. אלופים!

 

פה ישנו...

היום השני היה קל אבל קצת יותר מלחיץ כי ההליכה הייתה על שביל צר וכל הזמן הסתכלתי לאן אני הולכת.

היום השני

היו יומיים יפים ושקטים בין הכפרים בטבע. אנחנו חוזרות לליג'יאנג ולוקחות יום לנוח ולהזמין רכבת לדאלי. ליג'יאנג מיוחדת ויפה ככל שתהיה השאירה בנו טעם מיוחד בגלל האנשים שפגשנו. נפרדנו משי איתן ובר למשך הטיול ( את שי נפגוש שוב בבייג'ינג ) והרווחנו חברים חדשים ומקסימים להמשך החיים. אנחנו ממשיכות הלאה, רכבת קצרה של 5 שעות מביאה אותנו לדאלי. עיירת תרמילאים בהתהוות והמקום שאותו לא נרצה לעזוב.

טיול עירוני - צ'אנגדו תופסת אותנו חזק

"Sim's cozy hostel" -
אחרי נסיעה של 12 שעות הגענו לאחד הגסטהאוסים המדוברים בקרב התרמילאים של סין, אם לא המדובר ביותר. יש בו כל מה שצריך כדי לנוח באמצע טיול: חדרים נוחים, מים לשתיה חמה וקרה בכל קומה, ספריה בכל השפות, שולחן סנוקר ופאב. אבל הכי חשוב זה הצוות שיש פה. כולם דוברים אנגלית מעולה ומסבירים בסבלנות איך להגיע לכל נקודה בעיר ומחוצה לה. "ההתמחות" של המקום זה טיולים לטיבט ( רק צריך שיתמזל המזל והשלטונות הסינים יאשרו - השנה זה לא קרה ). גם כאן החדרים מעוצבים בסגנון טיבטי והמזרנים על דק מוגבה עם שולחן באמצע. על הקירות בין הקומות תלויות תמונות מטיבט של טיולים שיצאו מכאן - ממש מספיק כדי להצית את הדמיון ולהישבע שמתישהו ממש ממש בקרוב גם אני אהיה שם.

שקשוקה חצילים כמיטב המסורת

מסביב לצ'אנגדו יש הרבה אטרקציות כמו למשל שמורת הפנדות, ולי שאן ( פסל הבודהה הגדול ) אנחנו מוותרות על הכל ומטיילות בעיר. התחבורה פה כל כך נוחה ופשוטה ובעיר הזו יש בכל אזור מתחם כמו מדרחוב , רובע עם קונספט, האחד לאומנים, השני לטיבטים והשלישי עם הרבה מקדשים סינים מיוחדים.
בין קודש לחול
את יום שני אנחנו פותחות עם כוסות רוח במרפאה מקומית כדי להקל על הצינון ומשם ממשיכות ישר לאזור המקדשים. כל האזור הוא מדרחוב יפה, עם חנויות מיוחדות ומשחקי ילדים ובאמצע מתחם גדול ובו מקדש, גנים ומסעדה צמחונית. אנחנו נכנסות פנימה על מנת לשוב אבל זה קורה רק אחרי כמה שעות טובות. בדיוק זמן תפילה ואנחנו מהופנטות מהשירה והנגינה. זה מקדש עירוני ולכן גם המקומיים לוקחים חלק בטקסים. הנזירים יושבים בתוך אולם התפילה ובמקביל מגיעים אנשים, נעמדים מאחוריהם ומצטרפים. אנחנו יוצאות משם רגועות ופשוט מטיילות בין כל התיירים הסינים, קצת משחקי מחשב, קליעה לסל ועוד שטויות ואנחנו בדרך חזרה.
ריקודי עם בפארק
אחה"צ החלטנו ללכת לרובע האומנים ובדרך עצרנו בפארק בסגנון פארק הירקון אבל כ"כ שונה... אנחנו הולכות אחרי המוזיקה שאנחנו שומעות ופתאום מגלות רחבה ענקית ומלא סינים מכל הגילאים פשוט רוקדים בכיף שלהם, מחייכים וצוחקים. הקצב שלהם מושך ויפה בעין. אנחנו לוקחות כמה דקות ללמוד את הצעדים וישר מקבלות הזמנה לריקוד. כמה כיף פה, אין חג וגם לא מאורע מיוחד, אנשים פשוט רוקדים אחה"צ באמצע החיים. בהמשך הטיול נגלה שזה ספורט לאומי. אנחנו ממשיכות לרובע האומנים אבל זה כבר לא זה. אומנם יפה פה אבל מלוקק ואנחנו את שלנו להיום עשינו.
שתי פנים לעיר אחת
את יום שלישי אנחנו מתחילות בשווקים של העיר. יש פה הכל כיאה לשוק אסייתי גדול - שפע של פירות וירקות, המון בשר וההתמחות האזורית של הכנת נודלס, פסטה או איך שלא תקראו לזה, הכל בעבודת יד כמו שראינו בשיאן. תוך כדי הליכה בשוק אנחנו מחליטות להכין לחם שיהיה לסוף הצום, ממילא צריך להעביר את הזמן. האנשים שמסתובבים פה לא דומים בכלל לאנשים שנפגוש עוד שעה. והסמטאות לא מזכירות בכלל את הקניונים שנבקר בהם ( כמו כל עיר גדולה )
אנחנו לוקחות אוטובוס לאזור הקניונים ואת פנינו מקבלים גם סטארבאקס הידועה וגם פסל ענק של מאו מנהיג העבר הקומוניסטי של סין והמקבילה של סטלין ברוסיה. בקניונים יש הכל ובהרבה מהמקרים הרבה יותר זול כמו למשל בגד ים שבארץ היה גורם לי למחסור רציני בכיס. את היום הזה אנחנו רוצות לסיים באזור אחר לגמרי של העיר - האזור המסחרי. הבנו שיש שם חנויות מטיילים ענקיות ורשת סופרמרקטים גדולה עם מוצרים מיובאים. הרכבת מביאה אותנו מהר לאזור ואנחנו נעזרות בבחורה סינית שלוקחת אותנו עד הסופר. הסינים האלה... נמנעים ממך אבל כשבא להם לעזור אז זה עד הסוף. אנחנו פונות למחלקה "הכשרה" ( יבוא מארה"ב - על הכל יש כשרות ) ומחדשות את המלאי שלנו.
איזה יום ארוך ומגניב. כל כך הרבה מקומות, מראות וסגנונות. חצינו את העיר לאורכה ולרוחבה ועכשיו שמרית מכינה בצק לפיתות, מתפיחה ,לשה ואז למחבת. בארבע בבוקר יש לנו 20 פיתות בד"ץ בית יוסף ואנחנו ישנות לאורך כל הצום כמעט.
ממחוז סצ'ואן למחוז יונאן
יום חמישי - יש לנו בוקר בכיף בגסטהאוס ובצהריים אנחנו בדרך לשדה תעופה. צ'נגדו הייתה בשבילינו הדבר האמיתי. בלי לחפש אטרקציות ובלי שאיפות מיוחדות, במשך 4 ימים פשוט היינו בעיר סינית  בין אנשים ועם אנשים.
בערב נגיע לליג'יאנג ( Lijiang) - אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ומקום מושבם של שבט הנאשי במחוז יונאן. מהשדה אוספת אותנו אחת העובדות של מאמא נאשי המפורסמת שמנהלת את המקום שלה ביד רמה.
בלילה כמו בלילה הכל נראה לא משהו, הבוקר יאיר לנו פנים.