שומקום באמצע שומקום - עמק נוברה והכפר טורטוק

יום שני הגיע והוא בא בדיוק בזמן. אנחנו קמות בשש מארגנות תיק, שותות קפה והולכות לקחת סנדביצ'ים לדרך. הג'יפ מחכה לנו בסוכנות ואנחנו יוצאים לדרך, בכל זאת שמונה שעות נסיעה לפנינו. הכל מתחיל בטוב, מיכל אמיר ושמרית מפרגנים לי ולפריצת דיסק שלי ישיבה מקדימה וזה משדרג את כל העסק מבחינתי. נשמות טובות. והכי טוב, הפכתי לדיג'י לכמה שעות ומסתבר שממש אהבתי את העסק, אני לא יודעת איך אמיר, המומחה המוזיקלי נתן לי אבל נתן. לפאס הגענו ממש מהר, הכל תלוי בכמויות השלג ובתור שנוצר בדרך לפאס אז השנה לא היה הרבה והרווחנו מעבר חלק. אחרי סטים של תמונות בפאס עמק חדש נפתח בפנינו, מלא ירוק, נחלים זורמים, פסגות מושלגות, נוודים ועדרים של יאקים. אנחנו עוצרים לפק"ל קפה וממשיכים. הדרך הופכת לקשה וקשוחה ואחרי כמה שעות אנחנו מגיעים לדיסקיט ובראש הכפר מתנוסס בגאון מנזר ופסל ענק של בודהה, ככה סתם באמצע שומקום אמיתי.

הפסל מרשים והנוף עוד יותר, בייחוד כשלא מצפים אבל חוץ מזה דיסקיט עצמה משעממת ואנחנו מקבלים חיזוק לעובדה שהחלטנו לנסוע יישר לטורטוק. אז אחרי מנוחה קצרה ומתיחות לגוף אנחנו ממשיכים, עוברים את הונדר, את שמורת הגמלים הדו דבשתיים וגם את הטרקטורונים על דיונות החול ומבטיחים לעצמנו לעצור פה בחזור. עוד כמה שעות של נוף מדברי עברו להן וכך גם כמה עצירות להתרעננות ליד כל הנחלים שזורמים פה ונקודות בידוק אין סופיות אנחנו סוף סוף מגיעים לקצה העולם, או לפחות ככה זה מרגיש. הרצון להגיע לפני כל הג'יפים שייצאו מלה מצדיק את עצמו. הכפר כמעט ריק והגסטהאוס של חוסיין שקיבלנו עליו המלצה פנוי! גסטהאוס טוב וקבלת פנים חמה זה עניין משמעותי במקומות מרוחקים שכאלה. חוסיין מדבר אנגלית טובה ויש לו סלון נעים, חצר כיפית לשבת בה והמקום שלו נמצא ממש במרכז הכפר, ליד המעיין, שם כמובן כל ההתרחשות.

 

k2 גסטהאוס

טורטוק זו אהבה ממבט ראשון. את הכפר לא רואים מהדרך, הוא יושב על מעל העמק ברמה מישורית וצריך לעלות אליו ברגל 10 דקות. עלייה קצרה אבל הגענו מתנשפים וכל העמק, הכפר והשדות נפרסו מולנו. שעת אחה"צ וכולם עדיין עובדים בשדות ובמרץ, אוספים אלומות של שעורה וכוסמת. הכפר גדול, מטופח ותעלות מים עוברות בין כל הבתים. לא חיכינו יותר מידי, עשינו היכרות קצרה עם חוסיין, קצת סמול טוק ויצאנו לסיבוב של שעה בכפר, לנצל את שעות האור. בכפר יש אור מ 19:00 עד 23:00 ומים חמים רק בבוקר. אני חייבת להתקלח אחרי יום כזה ארוך ומעייף ושופכת עליי כמה דליים טובים של מים קפואים. חוסיין ואישתו מכינים ארוחת ערב ואנחנו בינתיים מכינים קפה, מדברים ושומעים מוזיקה. תוך כדי, חוסיין מעביר לנו שיעור היסטוריה מדהים על המקום, באנגלית מושלמת ועם ידיעות אינסופיות. היסטוריה זה בכל זאת המקצוע שלי, זה דבר אחד ללמוד מספר וללמד על סמך זה ודבר שני לשבת על גבול פקיסטן, לשמוע ולהבין על סכסוך מסובך ומלחמה מתמשכת. כמו שאת הסכסוך שלנו עם הפלסטינאים כמעט ואי אפשר להבין מחדשות ומספרים. הכפר הזה הוא אי של אסלאם עם תרבות הודית, ממש כמו קשמיר . נשלט ע"י פקיסטן עד שנות ה-70 וממוקם כמה קילומטרים מהגבול ועד לפני כמה שנים הוא בכלל היה סגור לתיירות.

 

יום חדש, חוסיין מחליט שהוא יוצא איתנו לטייל ואנחנו רק מרוויחים. בכפר יש אינספור תצפיות גבוהות ומדהימות ביופי שלהן, מטעי פירות - בעיקר של משמשים והמון צמחי תבלין כמו זעתר למשל. אחרי הטבע הגדול העוצמתי וגם המושקע אנחנו חוזרים להסתובב בכפר בין הבתים, אינספור תעלות המים והמעיינות שפזורים באזור. זו שעת צהריים ועיקר ההתרחשות מסביב למעיין, שם מבלים הילדים במשחקים וזקנות הכפר בפטפוטים ושם גם נמצאת החנות היחידה. אחרי  הבוקר \ צהריים הקסומים אנחנו מחליטים לצאת אחה"צ לפק"ל קפה ליד אחד המעיינות ועל הדרך מצטלמים, משחקים ומדברים עם כל ילד שרק רוצה. אה... וגם קטפנו משמשים וזעתר והחלטנו שאת ארוחת הבוקר נכין לבד מתוצרת מקומית בלבד. שמרית הכינה ריבת משמשים מושלמת! ועל הדרך גם לימדה את חוסיין להכין והסבירה לו שבזכות הסוכר זה יכול להישמר לתקופה ארוכה בחורף ( כמובן שהפתיע אותנו שהוא לא ידע להכין ריבה ). מיכל ואני הכנו לבנה בחיתול ונתנו לה להתגבן למשך הלילה, כתשנו זעתר ושום ואישתו של חוסיין הכינה צ'אפטי. 

את טורטוק אנחנו עוזבים בצער רב ובעיקר עם טעם של עוד. את הבוקר האחרון שמרית ואני בוחרות להתחיל בתפילה במקום שקט, נטו בטבע ולעשות עוד סיבוב אחרון בכפר. אחרי ארוחת בוקר שתיזכר עוד הרבה זמן אחר כך אנחנו ממהרים לצאת לדרך הארוכה, חזרה ללה. 

שני הדברים הכי משמעותיים שעלו לי בראש תוך כדי נסיעה חזרה:

• הילדים מתחילים להתרגל לזרם בלתי פוסק של תיירים וזה כמובן מביא איתו כמה וכמה חולאים רעים כמו בקשות בלתי פוסקות לעשר רופי או לממתקים. תעשו להם טובה ואל תכנעו לבקשות האלה. רוצים לעשות משהו מועיל תביאו אתכם דברים שימושיים כמו עפרונות, דפי כתיבה או סתם כדור לשחק בו והכי טוב, תנו מעצמכם, למדו מישהו משהו חדש.
• אל תמהרו להספיק ולבלוע. ממילא העמק הזה עצום והנסיעה בו קשה. אל תדחסו בשלושה ימים שלושה כפרים ( ממילא הונדר ודיסקיט לא מתקרבות ליופי של הכפר הזה ) והכלל הזה תופס לכל מקום עצום שתטיילו בו, אין כמו החוויה של להיות במקום אחד כמה ימים, להכיר ולהתערבב. 

אנחנו חוזרים, אבל רק בגלל שלמחרת יש פסטיבל ענק ליד לה שממש אבל ממש לא בא לנו להפסיד.