זהירות - חופשה מפנקת!

" אני לא מבינה מה יש לעשות על אי שבוע שלם? " שמרית לא מבינה עדיין את אומנות חוסר התכנון ולו לזמן קצר, אני מתנדבת לעזור.
תאילנד. ארץ החופש האמיתית. עכשיו זה מתאים לנו, אחרי חודש וחצי בויאטנם ולאוס אנחנו סוגרות על שבוע אחד של סתלבט נטו בקוסמוי. בשביל להגיע לכאן אנחנו לוקחות טיסה מלואנג פראבנג לצ'אנג מאי שבצפון תאילנד ומעבירות בה יום אחד.  בתאילנד כבר הייתי כמה שנים קודם וזו הייתה הנגיעה הראשונה שלי במזרח. הנגיעה הלא אותנטית. עכשיו אני יודעת למה לצפות: אני נחה ומתפנקת. אחרי ארוחה טובה בבית חב"ד אנחנו מנסות לחשוב מה אנחנו עושות ביום היחיד שלנו בעיר. סגרנו על ראפטינג ואחר הצהריים קורס בישול צמחוני. הלכנו לחדר לנוח ובערב חזרנו שוב לבית חב"ד לאכול. כשסיימנו התחיל מבול! הרחובות היו מוצפים במים, כמעט עד הברכיים. לקחנו טוק טוק למלון שלא ממש הצליח להגיע עד המדרגות כי הן היו מוצפות אז הוא ירד ודחף את הטוק טוק עד הכניסה.
הערב היה שקט והעברנו אותו בחדר. בבוקר אספו אותנו לרפטינג והתברר לנו שאנחנו לבד וזה היה הזוי אחרי שאמרו לנו שיש קבוצה. ואם זה לא היה מספיק אז העוצמה של המים גם לא הייתה שוס היסטרי וגם את זה כמובן ביררנו קודם. בקיצור, יצא בוקר די עלוב והמזל היה שהקורס בישול היה כ"כ מעולה שזה הדבר היחיד שזכרנו.

הגענו לחדר, התקלחנו וישר אספו אותנו לקורס בישול. אפשר להגיד על התאילנדים הרבה דברים אבל לסגור פינות הם יודעים ולכל מקום לוקחים אותנו ומחזירים. הגענו למסעדה צמחונית מדליקה שכל הגג שלה מוכן לקורס בישול. הצטרפה אלינו מישהי מאנגליה והתחלנו. הכנו 9 מנות שונות, מיוחדות ומדליקות שאת חלקן אנחנו מבשלות עד היום.
כשסיימנו ירדנו למסעדה עם כל המנות ופתחנו שולחן, תוך שנייה חיסלנו הכל. את הקפה כבר שתינו עם בעל הבית וגלגלנו שיחה ארוכה וקשה, בגלל המבטא הבריטי הכבד, על צמחונות והתעללות בבעלי חיים, דבר שדי נפוץ בתאילנד בגלל התיירות.
עכשיו, הבטן מלאה והשמיים עדיין נקיים מגשם אנחנו מסתערות על שוק הלילה ופשוט נהנות מהאווירה. יש פה הכל, כל מה שצריך וכל מה שלא צריך ואנחנו מאוד משתדלות לקנות גם מזה וגם מזה. כשמתחיל הגשם אנחנו עוצרות בסטארבאקס לקפה וממשיכות לשוק המקורה שם אנחנו מגלות כמה חנויות מיוחדות, בעיקר של תכשיטים.
מחר יום חדש ולנו יש טיסה לקוסמוי. אנחנו קמות לעיר מוצפת לגמרי מהגשמים של הלילה ובמזל אנחנו מגיעות לשדה. אחרי צ'ק אין אנחנו קונות קפה ועושות תשבצים כרגיל.

הטיסה עברה מהר ואנחנו בשדה התעופה המיניאטורי של קוסמוי.  לבית חב"ד הגענו מורעבות אבל הם כבר בהכנות לשבת ולפי מספר השולחנות הבנו שהמקום יהיה מפוצץ בערב. שבת עוד מעט נכנסת ולנו יש כמה עניינים לסגור. נכנסו לסוכנות הישראלית ליד בית חב"ד וסגרנו על מלון כייפי, La moria קומה ראשונה מול הבריכה, קרוב גם לים וגם לבית חב"ד במיקום מושלם. אנחנו הולכות לשים כביסה, לקנות פירות, מתקשרות הביתה ושבת נכנסת. היינו כ"כ עייפות שהחלטנו לנוח קצת לפני סעודת שבת. לא במפתיע נרדמנו ופספסנו קבלת שבת וגם את רוב הארוחה אבל בבית חב"ד כמו בבית חב"ד ישר ארגנו לנו מקום לשבת ואוכל כמובן. ביום שבת התפילה מתחילה  ב 10:00 בבוקר והארוחה בסביבות 12:00 מנהג שבעיניי צריך לאמץ אותו גם אצלנו. בנחת....
את הבוקר והצהריים העברנו בשיחות טיולים וגם דברי תורה על הדרך וחזרנו לחדר לישון.
הדבר הראשון שאנחנו עושות במוצאי שבת זה להיכנס לבריכה אחר כך יבואו כל התכנונים. אנחנו חושבות קצת מה בא לנו מחר ומחליטות שעדיין מוקדם לנו לסגור כל מיני דברים מאורגנים אנחנו רוצות עוד קצת לקום מאוחר ולהסתלבט.
אם אני אנסה ללכת לפי מניין הימים לא בטוח שזה יהיה ניסיון מוצלח. אני לא מצליחה להיזכר באיזה יום עשינו מסאג' 4 ידיים ובאיזה יום אבנים חמות. את כמות הקוקטיילים ששתינו לא ספרתי מהתחלה ואת מספר השעות שהיינו בים השמש מחקה. אז מה אני כן זוכרת בצורה טובה?  חוף הים בקוסמי צלול ויפה ולא צריך יותר מזה.

La moria hotel

חוף הים

ביום ראשון בערב אנחנו הולכות לנסות את המסעדה של צביקה ששמענו עליה שהיא כשרה. האוכל היה מעולה וסוף סוף אכלנו אוכל תאילנדי באמת. אני גיליתי שהקיבה שלי יכולה להכיל הרבה יותר ממה שחשבתי וחתמנו במקום קבע להמשך השבוע.
יום שני, 7 בבוקר אוספים אותנו מהמלון ליום שייט ב- 42 האיים  עם speed bout. היה יום מושלם בחוץ ואחרי שעה בערך אנחנו עוצרים לשנורקלים ומשם ממשיכים לאחד האיים לארוחת צהריים. התאילנדים פותחים שולחן ומשם ממשיכים לאי נוסף לעשות קאייקים. לנו הספיקו הקייאקים לזמן הקרוב ובחרנו להישאר על החוף להשתזף ולשתות שייק. אנחנו חוזרות לקראת ערב ומגדירות את היום הזה בדרגת יופי מושלמת.

עוד יומיים של ים ובריכה וביום רביעי אנחנו קמות מוקדם כדי לנצל את היום האחרון. 8:00 בבוקר אנחנו כבר בים. השכרנו אופנועי ים והיה לנו פרץ אדרנלין מטורף למשך חצי שעה בערך.

את שמרית אני תופסת על החוף שומעת מוזיקה ויורדות לה דמעות. היא לא מבינה איך השבוע הזה עבר ובכלל איך נגמר לה החופש. אני מבטיחה לה שעוד 10 חודשים מהיום אנחנו על מטוס ליעד הבא. מסתבר שזה משכנע אותה וחיוך עולה לה על הפנים.
ובאמת... 10 חודשים מהיום אנחנו על מטוס לסין.
יום חמישי בבוקר אנחנו עולות על מעבורת בחזרה לבנקוק.4 שעות ואח"כ נסיעה באוטובוס ממש מרווח במשך 7 שעות עד לקוואסן. בשנייה שעלינו התחילה סופה לא נורמלית והבנו כמה התמזל מזלנו שבמשך שבוע שלם היינו במזג אויר מעולה.   אנחנו סוגרות סופ"ש אחרון וביום ראשון בערב יש לנו טיסה לירדן.

יום ראשון אנחנו רוצות להספיק הכל.  על הבוקר אנחנו עושות טיפול פנים, תספורת ופן. אח"כ מסאג', כמובן.

כל אחה"צ הוקדשו לקניות וכמובן שתמיד ברגע האחרון מוצאים כל מיני פינות חדשות וחבויות.
אין לנו באמת חשק לחזור לחדר לארוז אבל אנחנו חייבות. יש קצת מועקה באוויר. בכל זאת טיול ראשון רציני. חודשיים יפים שהיה בהם הכל, תרבויות חדשות אנשים נעימים וחופש אמיתי ומשחרר. מטיול לטיול החזרה לארץ תעשה יותר פשוטה אבל את זה עוד לא ידענו אז ועוד לא כ"כ ידענו איך להכיל את זה. אז אולי קצת משמיים יש לנו יום שלם של המתנה בירדן שהתאים לנו באותו הזמן והפך את החזרה לקצת יותר רכה. קיבלנו מלון עם בריכה והעברנו עוד יום אחד שקט עם ספר ומוזיקה במרחק של שעה טיסה מהבית.
אנחנו חוזרות הביתה עם טעם של עוד הרבה והרגשה שרק נגענו בקצה קטן מהעולם.