דפים

יום חמישי, 7 בינואר 2016

india off season - frome mysore to kochin

ההחלטה נפלה!
אחרי שלושה טיולים בצפון הודו, גם לא בדיוק בעונה, החלטתי שאני חייבת לראות את הדרום לא משנה מה. חשבתי לעצמי שהודו מלאה בכל כך הרבה אפשרויות מגוונות שמקסימום אם ירד גשם או יהיה חם מידי נעשה הרבה יוגה ונתפנק בריזורט במחיר נמוך. כמובן שחפרתי בפורומים האם זה אפשרי? מי טייל מחוץ לעונה? בסוף ההחלטה נפלה על מדינת קרלה הדרומית דרומית, זו שלא חייבים בה חופים ויש עוד מלא דברים לראות ולעשות.

תעלות המים האינסופיות של קרלה

המקומיים קוראים לקרלה ארצו של אלוהים ובעיקרון הם די מבסוטים מעצמם!
אז לקחנו טיסה זולה לבנגלור ולא ישירה לקרלה והרווחנו על הדרך את מייסור, העיר שבה נמצא ארמון המהרג'ות המפורסם. באופן עקרוני אפשר לומר שמייסור היא לא העיר הכי נעימה ובאופן אישי די הרגשתי שם אנרגיות שליליות. זה התחיל בגסטהאוס ממש לא מסביר פנים והמשיך באינספור הצקות וניסיונות להוביל אותנו למקומות שלא רצינו. אולי לא הגענו מספיק מוכנות וזה עשה את ההבדל, בדלהי למשל, אחרי שיודעים מלכתחילה שיש רמאויות והצקות, אז מגיעים מוכנים אחרת.
היינו פה יומיים וניסינו להוציא את המיטב. בערב טיילנו בעיר ובשווקים, הלכנו למסגד הגדול וגם לכנסייה ועל הדרך הדפנו אינספור הצעות: לשמן איכותי, לסיור מודרך, לעיסוי ועוד ועוד. בבוקר, הזמנו אוטובוס לילה לקוצ'ין ( 12 שעות, אם תהיתם ) ומשם הלכנו לארמון של העיר שהיה במרחק הליכה מהגסטהאוס. כל מה שקראנו או שמענו על הארמון היה נכון. הוא מרשים יותר מהארמונות ברג'סטאן ובכלל זה מקום שמרגיש כאילו נלקח ממדינה אחרת ולא מהודו, אה... חוץ מההליכה היחפה בכל הארמון והעובדה שמחיר הכניסה לתיירים בערך פי 5.


כשיצאנו התיישבנו לאכול סמוסה ותירס ולקחנו אוטובוס לצ'מונדי היל , המקום הכי גבוה במייסור שבמרכזו מקדש. כשהגענו קיבלה את פנינו אווירת המקדשים הנפוצה בהודו - הפנינג אחד גדול. המון דוכנים מלאים בחטיפים, פרחים ומתנות לאלים וגם פרות וקופים. קבצנים, שוטרים, אנשים מכל המעמדות, כוהני דת מורים רוחניים והרבה באבות.
התיישבנו לקבל ברכה וסרט על היד, הצטלמנו וצילמנו ולקחנו אוטובוס בחזרה לעיר. השעה  15:00 ואנחנו מתארגנות לנסיעה. קנינו מים, חטיפים וקצת פירות ועלינו לחדר להתארגן. ב 17:00 הגענו לסוכנות ומשם הלכנו לתחנה המרכזית. שנייה לפני שעלינו לאוטובוס אני רואה את הסוכן שקנינו ממנו את כרטיסים רץ אחרי וקורא באנגלית, מסתבר ששכחתי את הפלאפון שלי אצלו! הייתי בהלם שקיבלתי אותו חזרה - תודה לך איש יקר.

הנסיעה הייתה ממש בסדר, אוטובוס סמי סליפר עם כיסאות שאפשר לקחת אחורה ובניגוד גמור לצפון לא נעצרים כל שנייה בגלל מפולת סלעים. הגענו לקוצ'ין בשש בבוקר, אחרי 10 שעות נסיעה ולקחנו אוטובוס מקומי לפורט קוצ'ין - המרכז התיירותי ( Fort Cochi ) . הרחוב היה שקט בשעה כזו מוקדמת, גשם לא היה ואנחנו התחלנו לחפש מקום לישון. הכל יקר ואם רוצים מזגן אז בכלל המחיר קופץ. לקח לנו יותר מחצי שעה ובסוף דווקא נהג ריקשה מקסים לקח אותנו לווילה של משפחה מקומית. הכל הפתיע אותנו פה, מצד אחד המחירים גבוהים, גם בבנגלור ומייסור וגם פה ומצד שני הכל יותר נקי ומסודר ובמצעים שלנו לא השתמשנו עדיין. הגברים הולכים פה עם לונגי\ חצאית במקום מכנסיים אבל כולם פה יודעי קרוא וכתוב - הודו אחרת לגמרי לפנינו. הגענו לבית מקסים עם מטבח מאובזר ופינת אוכל. חוץ מאיתנו אין כאן אף אחד...

orion home stay


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה